הסיפור של מצפה הימים הוא סיפור הגשמה של חזון וביטוי מתמשך לקשרי הגומלין ולכבוד הנרכש לאדמה, לאדם ולסביבה, וראשיתו נטוע בפועלו של ד"ר אריך יעקב ירוסלבסקי (ירוס) שנולדת ב-1892 ברסטנבורג, למשפחה ציונית נלהבת שמוצאה היה בגרמניה.
ירוס עלה לארץ בשנת 1920 מלווה באשתו וילדיו, השתקע בגליל ונודע כמטפל מסור שהביא עמו טיפולים חדשניים ומזור לתושבי הסביבה. באחד הימים, משטייל עם בני משפחתו, ביקש לעצור לרגע למרגלות צלע הר כנען. הוא טיפס ועלה ברגל במעלה ההר, השקיף אל אדמת העמק ואל ימת החולה וים כינרת שנצנצו כחולים וזכים למרחוק, ונדר בליבו כי בבוא היום יקים במקום בית הבראה, שיסודותיו יהיו מושתתים על תזונה צמחונית ודרכי טיפול טבעוניות. גם לו היה נהגה היום, היה תופס חזונו של ד"ר ירוס מקום מכובד בנתח ההולך וגדל של אנשים ומקומות המחפשים אחר אורח חיים טבעי, ניזונים מיבול אורגני, שמים דגש על איזון בין גוף לנפש, ומבלים בסביבה מופחתת גירויים. אך בתקופה ההיא, מדובר היה בחלום המושתת על תפיסה חדשנית ופורצת דרך, שנתפסה אצל חלק מהאנשים כתימהונות של ממש.
קשיים מנהליים, פרעות, מחלות והתנגדויות ליוו את דרכו של ירוס בדרך למימוש חלומו, אך אפילו היעדרות בת כמה שנים מהארץ, אותה ניצל להשלמת לימודי הומאופתיה (רפואה טבעונית) ונטורופתיה (רפואת צמחי מרפא) בגרמניה, לא ריפו את ידו ולא עצרו בעדו. בשנת 1926, רכש את חלקת האדמה הנכספת והחל לעבד את הקרקע. במהלך השנים, ותוך כדי שהותו בתל אביב – שם החלה להתבסס ולפרוח הקליניקה החדשה שלו שהושתתה על יסודות הרפואה הטבעית, המשיך לבקר בגליל באופן קבוע, ובסיוע בני משפחה וחברים עיבד את האדמה היבשה וזרועת הסלעים, בנה טרסות ושתל עצי נוי ופרי.
בסתיו 1966, כ-40 שנה לאחר שרכש את האדמה, החלה בניית בית ההבראה. ד"ר ירוס האמין שכל מי שיגיע למקום יושפע מהרוגע של הסביבה, מהיופי האלוהי, הנוף המרהיב, האויר הצח והאווירה המיוחדת השורה על המקום, ואלה, לתפיסתו, היו חלק בלתי נפרד מתהליך הריפוי הכולל. מבנה בית הארחה שתוכנן בשיתוף הארכיטקט יחזקאל רוזנברג, קרם עור וגידים, ומשנפתחו שעריו של מצפה הימים, היו בו 12 חדרי אורחים, חדר אוכל חדר תרבות, מטבח ומחסנים. שמו של הרופא הקפדן נישא למרחוק. אורחים החלו לעלות אליו למצפה הימים, ביודעם כי הרופא המסור יטפל בכל אחד מהם באופן אישי, עד שיימצא לו מרפא. איסור עישון וצפייה בטלוויזיה היו ממאפייני האירוח בשנים הראשונות, כמו גם מחאתם הנמרצת של האורחים על הנוהג שלו לכבות את מכשיר הטלוויזיה בדיוק בשעה 22:00, גם אם היה הדבר בעיצומה של תוכנית בה צפו.
בשנת 1982,עבר מצפה הימים לבעלות פרטית. ממשיכי דרכו של הרופא שנפטר בשנת 1984 כשהוא 92, פיתחו, העמיקו והעצימו את מפעל חייו של ד"ר ירוס.
נאמנים לדרכו ואמונתו של החלוץ, הקימו את החווה האורגנית הנחשבת מהמגוונות בעולם, הרחיבו את התשתיות וחדרי המלון, הקימו בו מחלבה, מתחם ספא גדול, מסעדות וחנויות, פיתחו את אירועי התרבות והקולינריה והעצימו את חווית האירוח הנחשבת בין היוקרתיות והמוקפדות בישראל, וזאת בשמרם על הזיקה הייחודית שבין האדם לסביבה..
היסטוריה
היסטוריה
הסיפור של מצפה הימים הוא סיפור הגשמה של חזון וביטוי מתמשך לקשרי הגומלין ולכבוד הנרכש לאדמה, לאדם ולסביבה, וראשיתו נטוע בפועלו של ד"ר אריך יעקב ירוסלבסקי (ירוס) שנולדת ב-1892 ברסטנבורג, למשפחה ציונית נלהבת שמוצאה היה בגרמניה.
ירוס עלה לארץ בשנת 1920 מלווה באשתו וילדיו, השתקע בגליל ונודע כמטפל מסור שהביא עמו טיפולים חדשניים ומזור לתושבי הסביבה. באחד הימים, משטייל עם בני משפחתו, ביקש לעצור לרגע למרגלות צלע הר כנען. הוא טיפס ועלה ברגל במעלה ההר, השקיף אל אדמת העמק ואל ימת החולה וים כינרת שנצנצו כחולים וזכים למרחוק, ונדר בליבו כי בבוא היום יקים במקום בית הבראה, שיסודותיו יהיו מושתתים על תזונה צמחונית ודרכי טיפול טבעוניות.
גם לו היה נהגה היום, היה תופס חזונו של ד"ר ירוס מקום מכובד בנתח ההולך וגדל של אנשים ומקומות המחפשים אחר אורח חיים טבעי, ניזונים מיבול אורגני, שמים דגש על איזון בין גוף לנפש, ומבלים בסביבה מופחתת גירויים. אך בתקופה ההיא, מדובר היה בחלום המושתת על תפיסה חדשנית ופורצת דרך, שנתפסה אצל חלק מהאנשים כתימהונות של ממש.
קשיים מנהליים, פרעות, מחלות והתנגדויות ליוו את דרכו של ירוס בדרך למימוש חלומו, אך אפילו היעדרות בת כמה שנים מהארץ, אותה ניצל להשלמת לימודי הומאופתיה (רפואה טבעונית) ונטורופתיה (רפואת צמחי מרפא) בגרמניה, לא ריפו את ידו ולא עצרו בעדו.
בשנת 1926, רכש את חלקת האדמה הנכספת והחל לעבד את הקרקע. במהלך השנים, ותוך כדי שהותו בתל אביב – שם החלה להתבסס ולפרוח הקליניקה החדשה שלו שהושתתה על יסודות הרפואה הטבעית, המשיך לבקר בגליל באופן קבוע, ובסיוע בני משפחה וחברים עיבד את האדמה היבשה וזרועת הסלעים, בנה טרסות ושתל עצי נוי ופרי.
בסתיו 1966, כ-40 שנה לאחר שרכש את האדמה, החלה בניית בית ההבראה. ד"ר ירוס האמין שכל מי שיגיע למקום יושפע מהרוגע של הסביבה, מהיופי האלוהי, הנוף המרהיב, האויר הצח והאווירה המיוחדת השורה על המקום, ואלה, לתפיסתו, היו חלק בלתי נפרד מתהליך הריפוי הכולל. מבנה בית הארחה שתוכנן בשיתוף הארכיטקט יחזקאל רוזנברג, קרם עור וגידים, ומשנפתחו שעריו של מצפה הימים, היו בו 12 חדרי אורחים, חדר אוכל חדר תרבות, מטבח ומחסנים.
שמו של הרופא הקפדן נישא למרחוק. אורחים החלו לעלות אליו למצפה הימים, ביודעם כי הרופא המסור יטפל בכל אחד מהם באופן אישי, עד שיימצא לו מרפא. איסור עישון וצפייה בטלוויזיה היו ממאפייני האירוח בשנים הראשונות, כמו גם מחאתם הנמרצת של האורחים על הנוהג שלו לכבות את מכשיר הטלוויזיה בדיוק בשעה 22:00, גם אם היה הדבר בעיצומה של תוכנית בה צפו.
בשנת 1982,עבר מצפה הימים לבעלות פרטית. ממשיכי דרכו של הרופא שנפטר בשנת 1984 כשהוא 92, פיתחו, העמיקו והעצימו את מפעל חייו של ד"ר ירוס.
נאמנים לדרכו ואמונתו של החלוץ, הקימו את החווה האורגנית הנחשבת מהמגוונות בעולם, הרחיבו את התשתיות וחדרי המלון, הקימו בו מחלבה, מתחם ספא גדול, מסעדות וחנויות, פיתחו את אירועי התרבות והקולינריה והעצימו את חווית האירוח הנחשבת בין היוקרתיות והמוקפדות בישראל, וזאת בשמרם על הזיקה הייחודית שבין האדם לסביבה..